גולדנברג נ' אגד אגודה שיתופית לתחבורה בע"מ ואח'

פסק דין

בפניי תביעת נזקי רכוש לרכב.

הצדדים הסמיכו את ביהמ"ש לפסוק על דרך הפשרה כאשר אין חולק על כך כי התובעת לימור נסעה בנת"צ. עלי להדגיש עם זאת, כי על פי עמדת התובעים הנסיעה בנת"צ היתה לצורך פנייה ימינה, שעה שהנתבעים שוללים זאת מכל וכל.

אין חולק כי הנתבע 2 אחראי לארוע וזו גם היתה נקודת המוצא, אלא שהתובעים הפעילו בסופו של יום את הפוליסה שלהם והתביעה היא תביעה של הפסדים, משום שעמדתה של הנתבעת 1 היא שיש להפחית בנסיבות נסיעתה של התובעת לימור בנת"צ 30% רשלנות תורמת.

מאחר ולא נשמעו ראיות, אין לי דרך לקבוע מה היתה סיבת הנסיעה בנת"צ.

עם זאת, 30% רשלנות תורמת בנסיבות העניין נשמע לי, בהתייחס לנתוני התיק, מוגזם ומופרז ואני מפחית את הרשלנות התורמת ל- 10% בלבד.

אשר על כן, מכל סכום אשר ייפסק יש להפחית 10% רשלנות תורמת.

לאחר שעיינתי בדרישות התובעים ובמסמך ההפסדים, נפסקים הסכומים כדלקמן:

השתתפות עצמית – 1,005 ₪.

ערך כינון – 320 ₪.

השתתפות עצמית בירידת ערך - 1,590 ₪.

אם יסתבר שב- 3 שנים ראשונות עם חידוש הפוליסה נגרם לתובעים כנגד הצגת פוליסה חדשה הפסד בגין פרמיה, תשפה אותם הנתבעת 1 עפ"י דרישה על הסכומים שיפסידו בגין הפעלת הפרמיה, אם בכלל.

הסוגייה האחרונה שטעונה הבהרה היא ההפרש בתשלום שכ"ט שמאי.

יש לזכור כי התובעים הפעילו את הפוליסה לאחר שלא הסכימו להפחתה המאוד גבוהה שטענה לה הנתבעת מס' 2.

יש לזכור עם זאת כי חב' הביטוח אליה פנו התובעים סרבה לשפות את התובעים על מלוא תשלום שכ"ט השמאי.

לאור העובדה שאני נותן אמון בעמדת התובעים לעניין הפעלת הפוליסה, אני סבור שיש להפעיל כאן שיקול דעת שיפוטי ובכפוף כמובן בהפחתת הרשלנות התורמת שנקבעה, לפצות את התובעים גם על הסכום של 1,073 ₪ בגין שכ"ט שמאי.

כן יוסיפו הנתבעים וישלמו לתובעים את האגרה ששולמה בסך 100 ₪ (ללא הפחתת רשלנות תורמת).

לאור סיום התיק בדרך האמורה, יישא כל צד בהוצאותיו עפ"י פסה"ד.

את הסכומים הנפסקים ישלמו לתובעים תוך 30 יום שאם לא כן יישאו הסכומים הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

ניתן היום, י"ג טבת תש"ע, 30 דצמבר 2009, בהעדר הצדדים.